אבחון תסמונת רובינשטיין טייבי בעובר עוד בזמן ההריון

כ-30 אלף גנים נמצאים על החומר הגנטי האנושי, ה-DNA שלנו. אף על פי שאנחנו לא יודעים מהו תפקידו המדויק של כל גן וגן, יחד הם יוצרים את הישות המורכבת שהיא בן האדם. אוסף הגנים, אותם אנחנו מקבלים בתורשה מהורינו, קובע מי נהיה החל מההתפתחות שלנו ברחם ועד אחרית ימינו.

כל גן הוא למעשה צופן, קוד המורכב מאותיות או בסיסים ועובר תרגום בתאי הגוף שלנו. אך מה קורה כאשר אות אחת מוחלפת בתוך רצף של רבבות אותיות?

לעיתים, טעות בודדת עשויה להיות חסרת משמעות. בפעמים אחרות התאים יודעים לתקן בעצמם טעויות שנוצרות ולחזור לתפקוד תקין. אולם בחלק מהמקרים, טעות אחת בגן עשויה להיות הרת גורל ולהוביל למצבים קיצוניים ולשלל תסמונות גנטיות.

כך מחיקה קטנה אחת, הנקראת בשפה המקצועית micro-deletion, יכולה להוביל לתסמונת רובינשטיין טייבי (RSTS). מדובר בתסמונת מורכבת שמשפיעה על מערכות רבות בגוף. אולם איך כל זה מתרחש? מתי ניתן לזהות זאת והאם מדובר במחלה הניתנת למניעה?

מחיקה קטנה בכרומוזום 16

מבין 23 זוגות הכרומוזומים שלנו, הגן שנמצא קשור לתסמונת רובינשטיין טייבי נמצא לרוב על גבי כרומוזום מספר 16. שם, על פני הזרוע הקטנה, באזור שמקודד כמספר 13, נמצא רצף האותיות שמקודד לגן CBP (או CREBBP).

פגם זעיר, כדוגמת מחיקה של מספר זעום של בסיסים, יכולה לשבש את תפקודו של הגן לחלוטין. אמנם מדובר בגן יחיד, אולם הוא לכשעצמו אחראי על הבקרה של גנים רבים אחרים. משום כך יתכן שגם פגיעה כה זעירה יכולה להוביל לשיבוש כה דרמטי, כתגובת שרשרת גנטית.

אולם לא רק שפגם גנטי זה אינו נפוץ כלל, במרבית המקרים קשה מאד לאתר את הפגם המדויק שהוביל למחלה הגנטית. זו לא תופעה יוצאת דופן. תסמונות רבות מקבלות שם כללי מבלי שנמצאו כל הגנים האחראים להווצרותן.

מוטציה קטנה בגן ארוך: למצוא מחט בערמת שחת

גם במקרה של תסמונת רובינשטיין טייבי, לא תמיד ניתן לזהות את אותה המוטציה. כיום אנו יודעים שמוטציה בגן אחר, שנקרא EP300 (כרומוזום 22) יכולה לגרום לחלק קטן מהמקרים גם כן, אך למעשה רק בכ60%-70% מהמקרים נמצא פגם בגן CREBBP או EP300. עובדה זו מקשה על היכולת של הרופאים לחזות או להבין מתי וכיצד התסמונת הזו מתפתחת.

נהוג להעריך שפגם בודד בגן יכול להוביל להתפתחות התסמונת. צורת תורשה זו נקראת אוטוזומלית דומיננטית ופירושה שגם העותק התקין השני של הגן (כזכור, יש לנו 2 עותקים מכל גן) לא יצליח לפצות על המוטציה.

על פי רוב, הפגם מתרחש כתוצאה ממוטציה חדשה (מוטציה טריה או דה-נובו) בעובר עצמו, ללא מקרים קודמים במשפחה. על כן, הסיכוי לחזרה של התסמונת בילדים הבאים הוא נמוך ביותר, אלא אם כן אחד ההורים לוקה בתסמונת בעצמו.

מדוע חשוב להבין את הרקע הגנטי הזה? בין היתר, הוא מסביר למה קשה לאתר את תסמונת רובינשטיין טייבי בבדיקות גנטיות שגרתיות. בדיקות שמתבצעות על דגימות שנלקחו במהלך דגימת סיסי שליה או מי שפיר עשויות לפספס את הפגם הזעיר הזה.

בלי בדיקה מכוונת כדוגמת אקסום, צ'יפ גנטי או סקירה מלאה של הגנום כולו, תסמונת רובינשטיין טייבי עשויה להתגלות רק על סמך ממצאים מאוחרים יותר בהריון. כאמור, גם בדיקה גנטית מכוונת במהלך ההריון עשויה לפספס את האבחנה בחלק מהמקרים.

בהיעדר רקע משפחתי, סף החשד צריך להיות גבוה במיוחד, שכן מדובר בתסמונת נדירה שמופיעה ב-1 מכל 125,000 תינוקות וייתכן שאף בשיעור נמוך יותר.

הביטויים של תסמונת רובינשטיין טייבי

אותה מחיקה זעירה עשויה לגרום לשלל ביטויים שיופיעו כבר במהלך התפתחות העובר ברחם אמו. בין היתר היא יכולה להוביל לעיכוב בגדילה תוך רחמית או תופעות של עיכוב התפתחותי לאחר הלידה לצד ראש קטן, תווי פנים אופייניים, מומים בגפיים ולקות שכלית.

כשליש מהתינוקות עם תסמונת רובינשטיין טייבי סובלים ממום לבבי מולד.

חרף הסימנים הללו, אבחנה של תסמונת רובינשטיין טייבי טרום הלידה נחשבת לא פשוטה ביחס לתסמונת גנטיות אחרות. נכון ל-2018, תועדו רק כ-4 מקרים בכל העולם בהם בדיקת אולטרסאונד לבדה היא שאבחנה את התסמונת במהלך ההריון.

על פי רוב, סקירת מערכות בעזרת אולטרסאונד אינה מניבה ממצאים אשר מאפשרים אבחנה ודאית של התסמונת. על כן מרבית האבחנות שנעשות במהלך ההריון מסתמכות על הבדיקות הגנטיות.

כיום עד 65% מהמקרים יכולים להיות מאובחנים באמצעות בדיקה גנטית באמצעות אקסום / צ'יפ גנטי, אולם חלק מהמקרים הללו יתגלו רק בבדיקות שנעשות לאחר הלידה.

שילוב של ממצאים קליניים עם בדיקה גנטית מובילים לאבחנה

מראה הפנים האופייני של תסמונת רובינשטיין טייבי ובין השאר גבות קשתיות, שפתיים דקות, ריסים ארוכים, עיניים מוטות מטה, גשר עף מעוקל וסנטר קטן (מיקרוגנתיה) לצד עיכוב התפתחותי ואינטלקטואלי, עשויים כולם לעורר את החשד כי הילד/ה לוקה בתסמונת RSTS.

בניגוד לבדיקות התוך רחמיות, אבחנת רובינשטיין טייבי עשויה להסתמך לעיתים רק על אוסף ממצאים אלו. שילוב המומים וההפרעות מעלים את החשד לתסמונת נדירה זו.

אולם בחלק מהמקרים ניתן לאשש אותה עם בדיקות גנטיות כדי לנסות ולאתר את המוטציות שנקשרו בתסמונת זו. יעוץ גנטי מוסמך למשפחה יכול לסייע כדי להבין טוב יותר את משמעות המחלה של הילד/ה, לגבי המשפחה ולגבי הצאצאים הבאים.

לחיות עם התסמונת

צוות רפואי מוסמך יוכל לספק לכם מידע מעודכן, אמין ומותאם למצבכם בנוגע לחיים עם תסמונת רובינשטיין טייבי. לאור העובדה שהתסמונת נדירה מאד, עדיין רב הנסתר על הגלוי בשאלות רבות ולכן חשוב להתעדכן לגביה מול גנטיקאים ורופאים מומחים.

על פי ספרות מקצועית מהעולם, באבחון של תסמונת רובינשטיין טייבי לאחר הלידה, יש להעריך את מבנה הלב בעזרת בדיקת אולטרסאונד - אקוקרדיוגרפיה או בדיקת אקו לב. זאת על מנת לאתר מומי לב שעשויים להיות מסכני חיים ולתקן אותם במידת הצורך. יש לחפש מומים נוספים בשיניים, בכליות ובמערכות גוף אחרות שפגיעה בהן יכולה להתלוות לתסמונת.

מכיוון שכיום אין לנו טיפול מרפא לתסמונת, חלק נרחב מהטיפול מסתמך על מעקבים שגרתיים של צוות רב מקצועי. כך, עלה שיש לערוך בדיקות תקופתיות להערכה של התפתחות התינוק, עם דגש על רפואת עיניים. תינוקות עם תסמונת רובינשטיין טייבי עשויים לפתח הפרעות עיניות שונות לרבות גלאוקומה, קטרקט או פזילה - סטרביזמוס.

בהמשך חייהם, ילדים עם תסמונת זו נמצאים ככל הנראה בסיכון מוגבר להשמנה, הפרעות בשיניים והתפתחות גידולים שפירים בעור ובמוח.

נוסף על בדיקות תדירות לכל אלה, ילדים עם תסמונת רובינשטיין טייבי עשויים להרוויח מטיפול התנהגותי לצד השתלבות במסגרת של חינוך מיוחד. מסגרות מתאימות אלו יתנו מענה לצרכיהם ויסייעו להם במהלך התפתחותם.

מתי כדאי להתייעץ עם עורך דין?

בכל מקרה של לידת ילד או ילדה הלוקה בתסמונת RSTS הנדירה וחשוכת המרפא, מומלץ לפנות להתייעצות עם עורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת לבחון את המקרה הספציפי ובמיוחד את התנהלות הרופאים לאורך מעקב ההריון של האם.

במקרים שבהם יתגלה, מתוך עיון בתיעוד הרפואי של האם מתקופת מעקב ההריון, כי לא ניתן לאם ההריונית הסבר לגבי בדיקת מי שפיר בזמן ההריון, מכל סיבה שהיא, יכול וניתן יהיה לגבש עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.

עורכי הדין במשרד סולר קפלינסקי טיפלו בעבר בתביעת פיצויים נדירה, בשל הולדת ילד הלוקה בתסמונת הנדירה, תביעה שהסתיימה בפשרה ובתשלום פיצויים בסך מיליוני שקלים. ניתן לפנות אלינו בכל שאלה ולצורך קבלת ייעוץ משפטי אישי בנושא.

עוד בנושא: רשלנות באבחון תסמונת סוטוס במהלך ההריון